חופשה משפחתית: פרק ב' והמצומצם

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email
Share on print
זה לא סתם בסדר, זה אפילו חשוב לנסוע גם לחופשה לבד - רק אתם והילדים המשותפים. אבל איך עושים את זה?

בהמשך לפוסט על חופשות משפחתיות קיבלתי הרבה מאוד פניות על נושא אחד שלא עלה והוא – הילדים המשותפים. 

כיום, יותר ויותר אנשים בפרק ב׳ תוהים כיצד להתמודד עם הילדים המשותפים. אני שמחה על כך מאוד.

אם בעבר תמיד עסקנו בילדים מפרק א׳, במעבריהם בין שני הבתים, בקשיים שלאחר הגירושים ובהורות החורגת, היום אני מרגישה שהקרקע בשלה לעסוק גם בילדים המשותפים, בצרכים ובבעיות שיש להם, לפעמים, כתוצאה מהחיים במשפחה משולבת.

השאלה העיקרית שעלתה בנוגע לחופשות, היא שאלה שעולה הרבה גם בקליניקה שלי –  האם זה בסדר לצאת לחופשה רק עם הילדים המשותפים? האם זה לא מעורר את קנאת אחיהם, הילדים מפרק א׳, שההורים הביולוגים שלהם יוצאים לחופשה בלעדיהם, איך אנחנו ההורים אמורים להרגיש כאשר לקחנו לחופשה רק חלק מילדינו וכיצד מעלים בכלל את הנושא לדיון?

מה אורזים לחופשה משפחתית מצומצמת?

אין סיבה לא לצאת מדי פעם לחופשה משפחתית, הכוללת רק אתכם ואת הילדים המשותפים.
מעבר לחיזוק הזוגיות ההורית הרומנטית, גם התא ה"מצומצם", השייך לכם יחד, זקוק לביסוס של מערכת היחסים. הדבר לא תמיד מתאפשר בחופשות המשפחתיות הרחבות יותר.

עליכם לזכור, שכפי שהילדים מפרק א׳ חיים בשני בתים (עם חופשות בשני בתים, עם הורה ביולוגי מכל צד ושתי משפחות מורחבות – סבא/סבתא/דודים/בני דודים) – גם אתם, כזוג וכמשפחה, חיים בשני עולמות ומתמודדים עם מעברים, מורכבויות ושונות.

אני נתקלת בהרבה הורים שבנו חומות על גבי חומות של שקרים לילדיהם מפרק א', רק בגלל המצפון והפחדים. כדי למנוע קנאה, תחרות, או כדי לא להתמודד עם הכאב של הילד שלא מבין ואומר: ״אבא מה אתה לא אוהב אותי, שאתה לוקח רק את נעמה לחופשה?״.

הסודות האלו, המצפון וההסתרות, גרועים פי אלף מונים מלהגיד לילד שאתם נוסעים לחופשה עם אחיו, בלעדיו. ילדים להורים גרושים עשויים להבין את סיטואציית החיים בשני הבתים אפילו טוב יותר ממה שהוריהם מבינים ולעתים, מרוב ניסיון להגן עליהם, אנחנו פוגעים בהם יותר.

במקום, שקפו עבורם את המציאות. בראש ובראשונה דאגו ליצור בסיס ערכים משותף בבית ולהבהיר לילדיכם, שאינם חיים במעשייה על משפחה מסורתית פרק א׳. אדרבא, הסבירו להם שאתם באמת מבינים את המורכבות, למשל בכל הקשור לקנאת אחים.

לא אשקר, כאם חורגת לבנותיו של בן זוגי, בנסיעותינו לבד עם ילדינו המשותפים, תמיד צובט לי בלב להעלות תמונה כשהן לא לידנו ואנו ממעטים בכך.

יחד עם זאת, מגיל צעיר גידלנו את הבנות בידיעה שהן לא צריכות לקנא באחיהן ולצד ההבנה שלנו כהורים, שקנאה בין אחים קיימת. היא חלק בלתי נפרד מאחאות והחלק שלנו כהורים, הוא להתמודד עם הנושא מבלי לפחד. מעבר לכך, אין לנו כל כוונה לצפות את חייהן בסוכר. לא הן ולא אחיהן חיים במשפחה מסורתית, כזו שבכל חג, אירוע וחופשה מבלים כולם יחדיו. זו המציאות וכדאי להכיר בה.

אז לפני הכל, ההמלצה שלי היא לשאול את עצמנו כמה שאלות חשובות:

  1. ראשית, בררו עם עצמכם, האם אתם עדיין מנסים להסתיר את העובדה שמשפחתכם משולבת והאם אתם עדיין מציירים לילדים איזו אידיליה לגבי משפחתיות, שבה תמיד כולם יחד, למרות שאתם לא?
  2. כהורים, כמה מצפון ואשמה אתם עדיין סוחבים מהגירושים?

  3. האם אתם מתקשרים לילדיכם את המורכבות, או מנסים לייפות עבורם את המציאות?

ועכשיו לטיפים:

  1. אתם בחרתם להמשיך הלאה, להיכנס לזוגיות ולהביא ילדים נוספים לעולם. קחו על כך אחריות וזכרו – עליכם לטפח גם את המשפחה הזו, לדאוג לבן או בת הזוג החדשים, כמו גם לילדיכם המשותפים.
  2. לא תמיד תוכלו לנסוע כולם יחד, בדיוק כשם שאתם לא יכולים לבלות יחד בכל ארוחת ערב או חג.
  3. מותר לכם לכאוב את הנפרדות, אבל גם לראות בה הזדמנות לצמיחה עבורכם ועבור ילדיכם. אם זה מאוד קשה לכם, כדאי להגיע לייעוץ מקצועי.
  4. שתפו, שוחחו, הסבירו ודברו עם הילדים שלכם על רגשות כמו קנאה, תסכול וכעס, כשהם בגילאים המתאימים.
  5. זכרו שאף הורה אינו מושלם, בין אם הוא גרוש או לא גרוש. קשיים, בעיות, דילמות, קנאת אחים, תסכול וחוסר סיפוק, קיימים בכל המבנים המשפחתיים. זה קשור גם לאופי הילדים.
  6. הכי חשוב – עליכם לשדר ביטחון והשלמה עצמית עם בחירותיכם. זאת, תוכלו לעשות אך ורק כשתצליחו באמת להרגיש בטוחים ושלמים עם עצמכם. עבדו על כך.

יש לכם שאלות על חופשה משפחתית בפרק ב'? רשמו לי בתגובות, אני כאן >> 

מוזמנים לשתף:

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email
Share on linkedin

השאירו תגובה

מאמרים אחרונים:

עקבו אחרי

צרו קשר

Call Now Button